כאבי גב תחתון ופריצת דיסק מותנית

תהליך ההכשרה של הכירופרקט| הכירופרקטיקה בישראל| איך בוחרים כירופרקט?| בסיס מחקרי

מהי פריצת דיסק מותני?

הגורם השכיח ביותר לפריצת דיסק, הנו יציאת החומר התוך-דיסקי אל תוך התעלה השדרתית, או אל תוך תעלות העצבים הצידיים שמתוכן מגיחים העצבים אל הגף התחתון. גורמים אחרים ונדירים יותר המסוגלים לדמות פריצת ריסק הנם גידולי עצם או עצב שונים, ודלקות חיידקיות. הסימפטומים המלווים עם פריצת דיסק הנם רבים ומגוונים, אך הבולט שבהם הוא הכאב החד והחריף המקרין מן הגב התחתון אל הרגל.

כאב זה הנקרא כאב סיאטי, עלול להיות מלווה עם תחושת נימול, צריבה, חולשה ואפילו במקרים מסוימים ניוון שרירי. הכאב הסיאטי מחמיר בדר"כ עם מאמץ, הרמת חפצים כבדים, שיעול ועיטוש.

מבנה הדיסק הבין חולייתי

הדיסק הבין חולייתי מורכב משני חלקים עיקריים:1. החלק המרכזי/גרעין הדיסק –  Nucleus Polposus NP דמוי ג`ל המכיל ברובו מים. 2. מעטפת חיצונית הנקראת Annulus Fibrosus (AF), חומר סיבי העשוי טבעות היקפיות ומורכב מרקמת חיבור קשיחה המכילה קולאגן.

באופן תקין אין תנועה של ה-NP לכיוון ה-AF. אך בתהליך השחיקתי של הדיסק וכתוצאה מתנועות שדרתיוית לא בריאות, נוצרים בקעים וסדקים בטבעות ה-AF.

בעקבות הסדקים הללו ה-NP מסוגל לנוע בחופשיות רבה יותר ולחדור אל ה-AF ובכך לגרום לבליטה ומאוחר יותר לפריצת הדיסק.

כיצד נוצר הכאב?

הכאב מוקרן בד"כ אל הגף התחתון. הקרנת הכאב תלויה במיקומו של הדיסק הפגוע: פריצה/בליטה של הדיסק בין החוליות L3-L4 ילחץ על שרש העצב L4. פריצה/בליטה של הדיסק בין החוליות L4-L5 ילחץ על שרש העצב L5. פריצה/בליטה של הדיסק בין החוליות L5-S1 ילחץ על שרש העצב S1. פריצת הדיסק השכיחה ביותר היא בין החוליה המותנית החמישיתL5 לעצם העצה S1 (80%), שתגרום ללחץ על עצב S1. כיוון שחלק ניכר של ה-AF מכיל קולטני כאב, החולה עלול להרגיש כאב מקומי לפני הופעת הקרינה לגפיים.

אופי הכאב

הכאב בפריצת דיסק הינו חריף, מהיר ומלווה ברוב המקרים בהקרנה לאזור המעוצבב ע"י העצב הלחוץ. בשלב החריף, רמות הכאב יעלו עם תנועות, שיעול, עיטוש ומאמץ. תחושות נימול לרוב עם הכאב או לאחריו. חולשות שרירים בגף התחתון ואף ניוון שרירים עלול להופיע עם לחץ רב וממושך על העצבים. מקרים קשים ונדירים יותר הם המקרים בהם הפריצה היא מרכזית אל תוך התעלה השדרתית. במקרים אלו, אם הלחץ על חוט השדרה הנו רב, יופיעו חסרים נוירולוגים קשים הדורשים התערבות רפואית מידית בביה"ח. בין התופעות הקשות, אבדן שליטה על הסוגרים ושיתוק.

הגורמים לפריצת הדיסק

בחלק ניכר מן המקרים קדמו לפריצת הדיסק תנועות לקויות בעמוד השדרה. כפיפה לפנים ברגליים ישרות עם רוטציה נחשבות לתנועות המזיקות ביותר הגורמות לקרעים מיקרוסקופיים של ה-AF. אם מוסיפים לתנועות השגויות עומס ומשקל הרי לפניכם מתכון צפוי לפריצה. מתוארים בסרות הרפואית גם מקרים נדירים בהם רקמת ה-AF הייתה כבר חלשה מאד ורק לחץ קל כשיעול או עיטוש, גרמו לפריצת דיסק.

אלו גורמי הסיכון העיקריים לפריצת דיסק מותני: משקל עודף, חוסר פעילות גופנית, עישון, גברים בין 30-50, הרמת חפצים כבדים (סבלים, פורקים ועובדי מפעלים), חשיפה למכשור רועד (טייסי מסוקים, נהגי משאיות..), ספורט (טניס, סקווש וקפיצות).

אבחון הבעיה

בטרם ביצוע ההדמיות והבדיקות היקרות, ניתן לאבחן לחץ עצבי תוך שימוש בבדיקות נוירולוגיות ואורטופדיות פשוטות יחסית. את הפריצה עצמה ניתן לזהות אך ורק ע"י הדמית CT ו-MRI וזאת יש לעשות רק על מנת לשלול פתולוגיות אחרות. מסתבר כי רבים חיים עם התופעה ללא הצורך להתנתח. מנותחים רבים ממשיכים לסבול גם לאחר הניתוח ואף ניתן לאבחן בבעיות אחרות בעמוד השדרה הנגרמות מן השינוי המכאני שנוצר בעקבות הניתוח.

הטיפול

רוב החולים ייהנו מהקלה בכאבים מיד עם ירידה בתגובה הדלקתית באזור. זאת ניתן להשיג ע"י תרופות נוגדי דלקת או לחילופין קירור האזור ע"י הנחת שקית קרח כל שעה למשך 15 דקות. הקרח והמנוחה יעזרו להוריד את הנפיחות והדלקת האזורית ב – 72 השעות הראשונות להופעת הכאבים.
טיפול כירופרקטי הכולל מניפולציות שדרתיות עדינות ומתיחות יורידו את הלחץ התוך-דיסקי ואף הם ישפרו את הרגשת המטופל. במידה והכאבים נמשכים, בלתי נסבלים ולא מגיבים לטיפול נוגד דלקת וטיפול כירופרקטי (לפחות 15 טיפולים, שלוש פעמים בשבוע), יש לפנות לטיפול תרופתי אחר כמו הזרקה אפידוראלית ובמקביל יעוץ כירורגי. אם נקבע ע"י אורטופד מנתח כי יש לבצע דיסקקטומיה, בו מוצא חלק מן הדיסק הלוחץ ישירות על העצב.

מידע וטיפולים שיכולים לעניין אותך…

חייג